לטופס ריכוז עיקרי הנחיות הבטיחות לקראת החורף    

להנחיות לבטיחות בחורף (גלאי עשן, חימום הבית, חורף חם לתינוק, הליכה בטוחה בחורף)

עשרת ימי תשובה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המתחילים בראש השנה ומסתיימים ביום הכיפורים. שמם של ימים אלה נובע מתפיסתם כתקופה ראויה במיוחד לחשבון נפש ולתשובה.

יוֹם הכיפורים (מכונה בלשון הדיבור יום כיפור או בקצרה כיפור), חג מקראי ואחד ממועדי ישראל, נחשב ליום הקדוש ביותר בשנה. יום הכיפורים חל בעשרה בתשרי. במוקד היום עומדות התשובה והסליחה, ועל פי ציווי התורה נדרש להתענות ביום זה. כשחז"ל מפרשים במשנה‏‏ את מהות העינוי הכולל חמישה איסורים‏‏: אכילה, שתייה, סיכה (סיכת הגוף בשמן), רחיצה, נעילת הסנדל (נעילת נעל עור) ותשמיש המיטה. זהו הצום היחיד שאינו נדחה מפני השבת.

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, החל מט"ו בתשרי. יום החג הראשון הוא יום שבתון, אחריו שישה ימי חול המועד. לאחר חַג הַסֻּכּוֹת נחגג יום שבתון נוסף - חג שמיני עצרת, (שהוא חג בפני עצמו) בו המצוות המיוחדות של חג הסוכות (הסוכה, נטילת לולב וכו) אינן חלות. סוכות הוא החג השלישי בשלוש הרגלים, לפי סדר הזכרת הרגלים בתורה. בלשון התורה, חג הסוכות נקרא גם חג האסיף.

בחג הסוכות, מצווה ליטול את ארבעת המינים. נטילת ארבעת המינים, או נטילת לולב, כפי שהמצווה מכונה בלשון חז"ל, היא לקיחת ארבעה מיני צמחים: לולב (השדרה המרכזית של הדקל), אתרוג (ממשפחת פירות ההדר), שלושה הדסים ושתי ערבות (ערבי נחל), ונענועם בכל יום מימי החג, חוץ מיום השבת. במקרא כתוב בפירוש רק לגבי הלולב ("כפות תמרים") והערבה ("ערבי נחל") ואילו לגבי האתרוג ("פרי עץ הדר") וההדס ("ענף עץ עבות") המקרא כותב באופן עמום, ומהות הפרי התפרשה על ידי חכמי תורה שבעל פה.

שמחת תורה הוא חג יהודי, המציין את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש במחזור שנתי. בארץ ישראל מועד החג הוא בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ומחוצה לה הוא נחגג ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת. את שיאן של חגיגות החג מסמלות ה"הקפות", בהן מוציאים את כל ספרי התורה (או מספר טיפולוגי של ספרים כמו 7, 13, 18 וכדומה) מארון הקודש (כולל אלה, אשר יש בהם פסול והטעונים לתיקון כדי להכשירם לקריאה), ועורכים עימם "שבע הקפות" מסביב לבימה כשהם נישאים בזרועות המתפללים (בדרך כלל מספר ההקפות בפועל רב הרבה יותר).

 אתר משרד החינוך - "במעגלי השנה"
אתר אמי"ת

בשנת 1940 סיים את לימודיו בבית הספר החקלאי "כדורי" בהצטיינות, ובשנת 1941 בהיותו בהכשרה בקיבוץ רמת יוחנן, גויס לשורות הפלמ"ח.

ב-1950 שימש רבין מפקד בית הספר למפקדי גדודים בצה"ל. עם סיום תפקידו מונה לראש מחלקת מבצעים באגף המטה הכללי, ומילא תפקיד זה עד 1952. ב-1953 שהה בשנת השתלמות בבית הספר לקציני מטה בקמברלי שבאנגליה. בין השנים 1955-1954 כיהן בתפקיד ראש מחלקת הדרכה באג"ם, בדרגת אלוף. ב-1956 מונה לאלוף פיקוד צפון, וב-1959 היה לראש אג"ם במטכ"ל. ב-1961 מונה גם לתפקיד סגן הרמטכ"ל וב-1964 לרמטכ"ל. כרמטכ"ל הוביל רבין את צה"ל לניצחונו במלחמת ששת הימים.

יצחק רבין יחד עם משה דיין ועוזי נרקיס, לאחר כיבוש העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים ב-1967 (צילום: אילן ברונר, לע"מ) (מתוך אתר Ynet)

יצחק רבין הותיר אחריו אישה (לאה( בת(דליה) ובן (יובל).

 אתר "מרכז יצחק רבין"
אתר "ויקיפדיה"
אתר משרד ראש הממשלה
אתר הכנסת

 חנוכה

בתלמוד הבבלי (שבת כא, ב) מופיע סיפור על מקור החג: כאשר נכנסו החשמונאים לבית המקדש הם ביקשו לחדש את פעילותו. אולם, הם לא מצאו שמן טהור להדלקת המנורה. לבסוף נמצא פך אחד, שהכיל שמן שהיה צריך להספיק ליום אחד בלבד, אך בפועל, החשמונאים הדליקו ממנו את המנורה במשך שמונה ימים, עד שהפיקו שמן טהור. לכבוד נס זה קבעו חכמים את חג החנוכה, שנמשך שמונה ימים.

הדלקת נר חנוכה היא המצווה העיקרית בחנוכה וזו המאפיינת אותו במיוחד, ולפיה יש להדליק נר בכל ערב מערבי החנוכה (החל מיום כ"ד בכסלו בערב, ואילך) לאחר שקיעת החמה (למעט בערב שבת בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים, מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.

בפתגמים ובצירופי לשון משמש הנר כדימוי לדבר קטן שלו משקל גדול:
חיפש בנרות - השקיע מאמצים רבים בחיפוש אחר מישהו או משהו; השתדל מאוד למצוא את הדבר.
נר ישראל - תואר כבוד מליצי לגדול בתורה.
נר לאחד נר למאה - אמירה שפירושה: נר אחד מאיר לא רק למי שהדליקוֹ אלא גם לאחרים, דבר המביא תועלת והנאה לאדם אחד יכול להביא תועלת והנאה לרבים בלא שייגרע ממנו דבר.
נר לרגליו - עיקרון, רעיון, עניין וכו' המנחה את האדם תמיד ושממנו לא יסור.
נרו יאיר - יאריך ימים; ביטוי של כבוד לאדם חי, הנאמר או נכתב לאחר הזכרת שמו.
דעך נרו - באה עליו צרה, גסס, מת.

מוצאו של הסביבון ככל הנראה בהודו העתיקה. לסביבון ארבע דפנות, שעל כל אחת מהן מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אות. האותיות מייצגות גורלות העולים במהלך המשחק. ביידיש, האותיות הן:

נ' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד)

ג' = גוּט = טוב (זכייה)

ה' = האלבּ = חצי (חצי זכייה)

ש' = שְלעכט = רע (הפסד)

המשחק בסביבון, שנפוץ גם באירופה (ונקרא ביידיש "דרעידל"), אומץ שם על ידי היהודים שכרכו אותו עם מסורת חג החנוכה וניסיו. הם נתנו לאותיות את ראשי התיבות העבריות המוכרים: נס גדול היה שם. בארץ החליפו את ה-ש' באות פ', המייצגת את המילה "פה". במשך הזמן התפתח המנהג של מתן דמי חנוכה לילדים. מעות אלו שימשו להימורים במשחק הסביבון.

ניחוח הלביבות והסופגניות המטוגנות הוא אחד ממאפייניו האהובים של חג החנוכה. הלביבות והסופגניות הן מאכלים מסורתיים לחנוכה, ומטגנים אותן בשמן עמוק לזכר נס פך השמן. סיבה נוספת שבגללה אוכלים מאכלים מטוגנים טמונה באותיות שי"ן, מ"ם ונו"ן המופיעות במילים חשמונאים, שמונה (ימי החג) ושמעון (מבני החשמונאים שבתקופת הנהגתו הושגה החירות המדינית).

     חג שמח וטעים...

מועד הפיכת של ט"ו בשבט לחג אינו ברור. בחג זה מרבים באכילת פירות משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל, ובפרט פירות יבשים ואגוזים למיניהם כגון תאנים, תמרים, צימוקים, חרובים ושקדים. מקור המסורת לאכול פירות יבשים דווקא הוא בכך שבעבר, בטרם היות אמצעי קירור, הייתה זו הדרך היחידה בה יהודי הגולה יכלו לאכול מפירות ארץ ישראל בחג.

סדר ט"ו בשבט הוא מסורת שהתגבשה על ידי חכמי צפת במאה ה-17 על מנת להנחיל את אהבת הארץ ליהודי הגולה ולזרז את הגאולה. גם כיום ישנם רבים החוגגים את ט"ו בשבט בארוחה חגיגית תוך קריאת הגדה מיוחדת לחג.

ידועות המחלוקות (בנושאים שונים) בין בית שמאי לבין בית הלל. גם לגבי קביעת התאריך המדויק של ראש השנה לאילנות נחלקו ביניהם. לדעת בית שמאי ראש השנה לאילנות הוא באחד בשבט, ולדעת בית הלל - הוא בחמישה עשר בו. אחת הדיעות מסבירה את מקור המחלוקת בהבדלים אקלימיים וגיאוגרפיים בארץ ישראל. בית שמאי הקדימו את פסיקתם לאחד בשבט, על סמך נתוני האקלים באזורים החמים בארץ כמו: העמק והשפלה, בהם מקדימים הצמחים לפרוח. לעומתם, פסיקתם של בית הלל נדחתה לחמישה עשר בשבט על סמך נתוני האקלים באזור ההררי בארץ, שבו קריר יותר, החורף מתארך במקצת והפריחה גם היא.

ההלכה שנקבעה היא זו של בית הלל - חמישה עשר בשבט.

בט"ו בשבט בשנת תר"ן (1890), יצא המורה והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר בזכרון יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי חדש לט”ו בשבט. יוזמה זו נקלטה במושבות עבריות נוספות, ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת לישראל את המועד הזה.

ט"ו בשבט הוא גם יום ההולדת של הכנסת. בשנת תש"ט ט"ו בשבט – 14 בפברואר 1949 – נפתח המושב החגיגי הראשון של האסיפה המכוננת, שלימים היא הכנסת .

 (מתוך אתר ויקיפדיה ומאתר משרד החינוך)

אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש אדר 29 ימים. בשנים מעוברות ישנם שני חודשי אדר - אדר א' (30 יום) ואדר ב', שנחשב לאדר ה"רגיל" ובו חלים כל אירועי החודש (המועדים והחגים של חודש אדר).

המועדים והחגים שנוהגים לציין בחודש אדר:

·         ז' באדר - יום הולדת ופטירת משה רבנו, שנקבע על ידי הרבנות הראשית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.

·         י"א באדר - יום הזיכרון ליוסף טרומפלדור ולחללי תל חי.

·         י"ג באדר - תענית אסתר.

·         י"ד וט"ו באדר - פורים ושושן פורים.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נקבע על ידי הרבנות הצבאית בז' באדר, יום לידתו ויום מותו של משה רבנו לפי המסורת היהודית, מפני שעל פי ספר דברים ל"ד ה-ו (5-6), מקום קבורתו של משה לא ידוע: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל-פִּי ה'. וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

יוסף (אוסיה) טרומפלדור 21 בנובמבר 1880 – 1 במרץ 1920 (א' בטבת ה'תרמ"א - י"א באדר ה'תר"ף) היה לוחם, מנהיג סוציאליסטי וחלוץ יהודי. השתתפותו ונפילתו בקרב הפכה לסיפור גבורה לאומי וציוני.

מותו של טרומפלדור הפך מיד לאבל לאומי. מותו בהגנה על תל חי הפך מיד לסמל של עמידת היהודים על נפשם, בניגוד להריגתם בפוגרומים ללא התנגדות. הספדים נשאו עליו ז'בוטינסקי, יוסף חיים ברנר, ורבים אחרים.

חג הפורים הוא אחד מחגי ישראל, שנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר, ובירושלים וערים נוספות בט"ו באדר (שושן פורים). חג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שתכנן עבורם המן. חג פורים הוא יום הודאה לאלוהים על הצלה זו.

חג זה מצטיין במאפייני השמחה שבו, והאכילה והשתייה נוטלים מקום חשוב בין מנהגיו. החג נקרא על שום ה"פור" (גורל) שהטיל המן במטרה לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים - אותו יום שבו לבסוף התהפך הגלגל, ("ונהפוך הוא") והיהודים הם שהרגו באויביהם.

"כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם [=לְהַשְׁמִידָם] וּלְאַבְּדָם… וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים – עַל שֵׁם הַפּוּר…" (מגילת אסתר פרק ט פס 24 –26).

ההתחפשות בפורים איננה מוזכרת בפירוש במקורות והיא קשורה יותר לצד הפולקלוריסטי של החג. רוב החוקרים תולים מנהג זה בהשפעת נשפי המסכות של עמי אירופה, אשר חלו סמוך לחג.

פעילויות מגוונות לקראת חג הפורים בפורטל חיפהנט
(לחצו על הכתוב למטה)

"אביב הגיע פסח בא"

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים.

הפסח נמשך שבעה ימים מט"ו בניסן עד כ"א בו. יומו הראשון ויומו האחרון של החג ימי שבתון, והימים שביניהם - חול המועד. הפסח נחוג זכר ליציאת מצרים. לפי ההלכה, בפסח אין לאכול חמץ ואין להשאירו ברשותו של אדם.

פסח הוא חג מקראי, החג הראשון מבין שלוש הרגלים. הוא נחגג לציון יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות. בעבר היו שבטי ישראל עולים לבית המקדש כדי לחוג אותו. החג מתחיל בט"ו בניסן ונחוג בארץ ישראל במשך שבעה ימים ובחו"ל במשך שמונה ימים שכן מתווסף יום טוב שני של גלויות.

החג מתאפיין באיסור אכילת או החזקת חמץ בכל ימי החג, ועל כן גם קיימת מצוות בדיקת חמץ וביעור חמץ על פיהן יש לחפש אחר החמץ ולבערו בערב פסח. בלילה הראשון נהוג לקיים את ליל הסדר. היום הראשון והאחרון של החג הם ימים טובים וחל בהם איסור מלאכה כבשבת, חמשת הימים שביניהם הם חול המועד, ומותרות בהם מלאכות רבות אחרות, לצורך שמחת החג, אך מלאכות מסוימות עדיין אסורות.

מקור השם פסח הוא בשמו של קורבן שהוקרב בבית המקדש בערב פסח, נאכל בלילה הסדר ונקרא קורבן פסח. הקורבן עצמו קרוי על שם ה'פסיחה' (דילוג) כאשר ה' היכה את בכורי מצרים ודילג על בכורי ישראל.

"וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל"
(ספר שמות,  פרק יב: כז)

מנהג הקמחא דפסחא הינו איסוף כסף על מנת לקנות מצרכי החג לעניים, על פי הנאמר (קיצור שולחן ערוך תכ"ט) "ומנהג לקנות חיטים ולחלקם לעניים לצורך פסח". 'קמחא דפסחא' הוא התרגום לארמית של הביטוי קמח לפסח, היינו קמח להכנת המצות.

להרחבה נוספת על חג הפסח:
אתר משרד החינוך
אתר אמי"ת

 
למחרוזת שירי אביב הגיעה - פסח בא, באתר "זמרשת"

השואה היא רצח העם והניסיון השיטתי לרצוח את כל בני העם היהודי אשר ביצעו הנאצים, עוזריהם ובני בריתם במהלך מלחמת העולם השנייה. הנאצים רדפו ורצחו גם צוענים, הומוסקסואלים, גרמנים בעלי מוגבלויות ופגועי נפש, אזרחים פולנים, ושבויי מלחמה רוסים, אך במושג "שואה" נעשה שימוש על פי רוב רק באשר להשמדת היהודים. מספר הנספים היהודים בשואה נאמד ב-6 מיליון .

אין ידיעה מדויקת על מספר הקורבנות היהודים בשואה, אך מקובל להעמידו על כשישה מיליונים. לפי אתר יד ושם, מספר זה מבוסס על הערכה שנתן אדולף אייכמן, מן האחראים המרכזיים לביצוע הפתרון הסופי (שנשפט והוצא להורג בישראל). מידע סטטיסטי נוסף נאסף מתוך תיעוד שערך המשטר הנאצי עצמו בזמן ההשמדה. מוסד "יד ושם" אסף עד כה כ-4 מיליון שמות של קורבנות יהודים. משערים שבצירוף הקורבנות הלא-יהודים עומד מניין הנספים על 11 מיליון לכל הפחות. הקבוצות העיקריות האחרות אותן רצחו הנאצים היו: צוענים, חולי נפש ומפגרים גרמנים, אזרחים פולנים, שבויי מלחמה רוסיים ועוד.

המלחמה והשואה הותירו מיליוני פליטים, כולל יהודים רבים שאיבדו את רוב או את כל בני משפחתם ורכושם, התוכנית המקורית של בעלות הברית הייתה להשיב את הפליטים למדינות מוצאם, אך פליטים רבים סירבו לחזור, או לא היו יכולים לחזור משום שבתיהם וקהילותיהם הושמדו. כתוצאה מכך, יותר מ-250 אלף פליטים שוכנו במחנות עקורים באירופה.

התנועה הציונית, שהייתה תנועה בולטת לפני המלחמה, קיבלה לאחריה תמיכה אוניברסאלית בקרב היהודים. עם עליית הציונות הפכה ארץ ישראל ליעד לפליטים יהודים רבים, אך הערבים בארץ התנגדו להגירה ובריטניה סירבה לאפשר לפליטים יהודים לעלות לארץ. בשל סירובה של בריטניה לאפשר לפליטים יהודים לעלות ארצה, אורגנה תנועת הבריחה, שבמסגרתה עלו לארץ בצורה לא חוקית אלפי פליטים.

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר את יום העצמאות.

מגילת העצמאות, שהיא המסמך המכונן של מדינת ישראל. המגילה התוותה את אופיה של המדינה שהוקמה כמדינת היהודים שתקבץ את היהודים מהגלויות ותתייחס לכל תושביה בשוויון ללא הבדל דת, גזע ומין.

עוד באותו לילה הכירה ארצות הברית במדינה החדשה, ושלושה ימים לאחר מכן הכירה בה גם ברית המועצות. למחרת ההכרזה פלשו צבאותיהן של חמש ממדינות ערב לארץ, והחל השלב השני של מלחמת העצמאות.

לקישורים נוספים:

אתר יד ושם
אתר ויקיפדיה
אתר ויקיפדיה (הכרזת העצמאות)

 ל"ג העומר

מנהג בולט בל"ג בעומר הוא הדלקת מדורות ע"י הילדים והנוער ובהן מקובל להכין תפוחי אדמה (על ידי עטיפתם בנייר אלומיניום והשלכתם לתוך האש).

ביום ל"ג בעומר מתקיימות במקומות רבים תהלוכות ילדים, המתארגנות ביוזמת שלוחי הרבי מליובאוויטש. התהלוכות – המיועדות לילדים מכל המגזרים ביהדות – צועדות תחת הסיסמה: "יחד כל ילדי ישראל", כדי להתחזק במצוות אהבת ישראל ביום זה שבו על פי המסורת פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות על שלא נהגו כבוד זה בזה כראוי.

בל"ג בעומר נוהרים מאות אלפים למקום ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי למרגלות הר מירון, לחוג שם את החג. בבוקר שלמחרת, בחצר קברו של רשב"י, נוהגים לערוך את טקס החלאקה, בו נוהגים לספר לראשונה, בטקס חגיגי, את שערות ראשם של הילדים שהגיעו לגיל שלוש, את הטקס מלווה בדרך כלל נגינה של כליזמרים.

היזהרו במדורות

וחג שמח לכולם!

חג השבועות, המכונה במקרא יום הביכורים, הוא חג מקראי, החג השני מבין שלוש הרגלים. הוא חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות ואין לו תאריך קבוע בתורה. בלוח העברי הקבוע הוא חל תמיד בו' בסיון, והוא כולל יום אחד בארץ ישראל ושני ימים בחוץ לארץ. בימי בית המקדש הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחלה בו העונה של הבאת הביכורים. חז"ל זיהו את חג השבועות עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך לימוד תורה ועשרת הדיברות הם ממאפייני החג.

שבועות הינו המועד היחיד שתאריכו אינו מצוין בתורה. לפי המצוין בתורה, חל החג ביום החמישים לספירת העומר. על פי חז"ל, ספירת העומר מתחילה למחרת יום טוב הראשון של פסח.

חג השבועות הוא החג היחיד מבין שלוש הרגלים שאין לו חול המועד. יש שהסבירו עובדה זו בכך שחג השבועות חל בתקופה בה יש עומס חקלאי רב, בקצירת התבואה ועיבודה ולכן התורה קבעה לו יום אחד בלבד. אולם לאחר החג יש עוד שישה ימים שאינם חלק מהחג, אך מיועדים להבאת קרבנות על ידי עולי הרגל.

מנהג נוסף האופייני לחג השבועות הוא אכילת מאכלי חלב. למנהג זה ניתנו הסברים רבים

החל מראשית ההתיישבות החדשה בארץ ישראל נוהגים במרבית המושבים הכפרים והקיבוצים לערוך טקסי הבאת ביכורים, שבהם חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו נוהגים המשתתפים להעלות מופע חגיגי עם שירים, ריקודים ותהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים. טקסי ביכורים נוהגים לערוך גם במרבית הגנים ובבתי הספר היסודיים בכל רחבי הארץ. יום לפני החג מתבקשים הילדים לבוא עם חולצות לבנות ועם טנא ובו פירות העונה, ומתקיימים אירועים שונים לכבוד החג.

קישורים:
אתר משרד החינוך
אתר מועצת החלב
אתר מכון שיטים

הידעתם?...

הסינים, היו הראשונים שהמציאו את הגלידה והכינו שלגונים כבר לפני 3000 שנה.

חופשה של חודשיים...
זמן למנוחה, לים, לטיולים,
זמן למשחקים עם החברים,
זמן לכל הדברים שכולם אוהבים,
והזמן כמובן להיזהר בדרכים.

פעילויות רבות ישנן לקיץ.......

אפשר למצוא באתר משרד החינוך ובאתרים רבים נוספים:
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/yam/

אתר עמי"ת
http://www.amit.org.il/yesodi/zahav/index.html

 
קישורים נוספים בנושאי הזהירות בדרכים ומניעת תאונות בבית:

אתר מק"מ חיפה

אתר בטרם

אתר עמותת אור ירוק

אתר אוריינית

אתר בטיחות

איגרת בנושא:
אתיקה ומוגנות ברשת בימות הקיץ

חופשה נעימה    

מפתח הל"ב

בין הצלצולים

מכון אדלר

מנהל חברה ונוער

כישורי חיים

 תוכנית "חוסן חינוך"

100
משטרה

101
מגן דוד אדום

102
כבאות והצלה