בתי ספר יסודיים > אלון : Skip Navigation Linksחברים
 

 

אסף שטייר ז"ל

 1993-2003

 

 

    

   
  

הזיכרונות שלי מאסף

אני זוכר שתמיד צחקנו ביחד ושיחקנו ביחד. למשל יומיים לפני שנפטרת שיחקנו בביה"ס בכדורגל ובעטנו את הכדור סתם לכל מיני מקומות והתחלנו לצחוק.

לפעמים אחר הצהרים אני באתי אליך ואתה באת אלי. גם בכיתה ד' היית איתי בחוג כדורסל ותמיד התאמנו ביחד.

אני גם תמיד נזכר בך כשאני מסתכל על התמונות שלי איתך

התמונה האחרונה שלי אתך הייתה בגרנד קניון במכונת צילום.

  התקוות והבקשות שלי

אני מקווה שלא יהיו יותר פיגועים ויהיה אפשר ללכת למסעדות ולמקומות עם הרבה

אסף היה תמיד חבר של כולם, וכולם היו חברים שלו

תמיד אזכור אותך,

                  עמית צדיק.

 --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

לאסף שלום,

 אתה יודע שכולנו בכיתה עצובים מאד.

 דברנו על המקרה העצוב והמון ילדים בכו.

 באמצע השבוע יונה יהב - ראש העיר, הגיע לביה"ס, ודברנו עליך

 ועד עכשיו אנחנו עדיין לא עיכלנו את אשר ארע לך.

 תמיד נזכור אותך לעד ואנו מקווים שגם אתה תזכור אותנו שם מלמעלה.

גם בצופים דברו עליך הרבה מאד וגם מדריכי הצופים בכו כי זה כאב וזה כואב מאד.

אני רוצה להגיד לך, שאתה היית ילד מאד טוב, אהבת לעזור לכולם וגם היית ילד מאוד חכם.

אני זוכר שירדנו בהפסקה ביחד ודברנו עליך ועלי, ועל כמה אחים יש לי ועל כמה אחים יש לך, נהנו ביחד עד שהמקרה העצוב קרה.

ואם אתה יודע גם המנכ"ל והמאמן והמנהל של מכבי חיפה היו במסעדת מקסים.

אתה יודע, אני עברתי שם יומיים אחרי הפיגוע, הייתי עם אבי שם וראיתי את היריעות, שהיו על כניסת המסעדה ונזכרתי בך,

והתחילו לרדת לי דמעות והייתי מאד עצוב.

רק שתדע כולנו בכיתה אוהבים אותך ולעולם לא נשכח אותך אסף ז"ל.

                                                מדודי א.

                                               חברך מכיתתך לשעבר

--------------------------------------------------------------------------------------------

 

למרות שאתה לא אתנו אתה עדיין לידי כאילו כלום לא קרה.

כולם כאן זוכרים ולא שוכחים איזה מין ילד היית, ילד טוב וחמוד

שאף פעם לא רב, ולו מעולם לא היו אויבים או שונאים. 

היינו יחד מגיל צעיר עד גן חובה ואז נפרדנו ל- 3 שנים

מפני שאתה טסת לארה"ב ובדיוק כשחזרת גם אני טסתי לארה"ב.

בכיתה ד' שנינו היינו בכיתות שונות ורק עכשיו בכיתה ה' היינו באותה

כיתה ונורא שמחנו ופתאום, אתה נעלם לנו לנצח.

זה קשה וזה כואב לדעת שאינך עמנו. 

אתה תמיד תהיה חקוק בליבי אזכור ואוהב אותך לנצח לא משנה מה יקרה.

                                                                            מחברך הטוב ביותר לנצח,    

                                                                                                      תומר רוזנטל.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אסף, 

עבר כמעט חודש מאז אותו יום נורא ששמעתי מה קרה  לך,

מאז אותו יום שהבנתי שאני לא אראה אותך יותר,

מאז אותו יום שהבנתי שאתה לא תהיה אתנו יותר ושאתה לא תחזור.

 אני חושבת עליך הרבה ונזכרת בכל הדברים שעשינו יחד כשהיינו בגן ובבית הספר.

אני זוכרת שבאת לביקור מארה"ב ואז נפגשנו ונסענו ביחד להנאתנו ברחוב,

אפילו זכור לי שנתנו מתנות אחד לשני ואפילו נשארת לישון אצלי.

 היית חבר טוב, תמיד דאגת לגבש את החברים ביחד תמיד דאגת לארגן ערבי כיתה

תמיד שמחת וצחקת ועזרת לכולם.

אני מצטערת שדווקא לך זה קרה.                  

                              אתה תהיה חסר לי ולכולם.

                                אני תמיד אזכור אותך.  

                                                                    מאיה כסיף ה-2 

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

לאסף שלי

כל כך קשה לי לחשוב או לדבר עליך בזמן עבר.

אתה חסר לי מאד מאד ועצוב לי בלעדיך.  

אין יום, שעה, דקה, שנייה שבהם אני לא חושב עליך חבר.

היית לי חבר בלב ובנפש וכמה שאני מתגעגע אליך.  

עברו כמעט 30 יום מהפיגוע הנוראי הזה ואני פשוט לא יכול בלעדייך.

אני עוד זוכר את שיחתנו האחרונה ביום שלפני הפיגוע כשסיפרת לי את חוויותיך מארצות הברית.

כשנסעת לשם התגעגעתי אליך מאד אבל ידעתי שתחזור תוך שנה מקסימום

שנתיים, דיברתי איתך בטלפון אפילו כשהיית  בדרך לבית הספר שם ויחד

חישבנו מתי ניפגש שוב. 

בלילה שלפני הנסיעה לארצות הברית הזמנת אותי לבוא לישון אצלך,

באתי אבל היה לי כל כך קשה להיפרד ממך שהעדפתי לחזור הביתה באמצע הלילה. 

גלית, אמך, תמיד קיבלה אותי כבן משפחה ואף אמרה את זה כל הזמן.

גם רותי וזאביק (סבך וסבתך) דאגו לי תמיד. 

אספי, תמיד תמיד אזכור אותך ותמיד תהיה בליבי.

עכשיו כאשר אתה מסתכל עלינו מלמעלה וסבא וסבתא שלך בוודאי שומרים

עליך גם שם, אני רוצה להגיד לך שהיית עבורי חבר נהדר וכל רגע שהיינו

יחד היה מאושרים בשבילי.

אני אשתדל כמה שיותר לעזור לגלית, לעופר ולעמרי למרות שזה ממש לא קל לי.

                                                               תמיד איתך, 

         גיא כרובי

-----------------------------------------------------------------------

 

 

® כל הזכויות שמורות לפורטל חיפה.נט - פותח במק"מ חיפה.
site stats